על הספה של איל

אם בעבר הסטיגמה הרווחת סביב טיפול פסיכולוגי הרתיעה אנשים מלטפל בעצמם, הרי שהיום, ככל שגוברת המודעות העצמית והצורך האישי בחיים טובים ומאושרים יותר, אנשים מרשים לעצמם יותר ויותר לקבל עזרה נפשית. קשת הפניות לקראת הטיפול הפסיכולוגי הינה רחבה וכוללת מגוון של קשיים, החל מהתלבטויות אישיות, ענייני זהות עצמית, ביטחון עצמי נמוך, רצון לשינוי ועד למקרים של חרדות, קושי בתפקוד, נטייה לאובדנות ועוד.

כדי להבין מה החשיבות הגדולה בפניה לעזרה, נפגשנו עם איל זיגר, פסיכולוג קליני. זיגר, (54), נשוי ואב לשלושה, בעל קליניקה פרטית במודיעין מזה 12 שנים ובעל ניסיון רב שנים בטיפול במגוון רחב של קשיים והפרעות נפשיות. בעבר עבד בקליניקה פרטית בתל אביב, בבית החוליםאיתנים לחולי נפש במחלקה הפתוחה למבוגרים, תחנת החי"ש לטיפול בילד ולנוער בירושלים ובתחנת מגידו בבני ברק.

זיגר מאבחן את הסיבה מדוע הוא נמצא גם במודיעין: "ללא ספק מדובר באוכלוסייה עם רגישות גבוהה ועם מודעות עצמית וכזו הפתוחה יותר לשינוי ולקבלת עזרה. אפשר לומר שתושבי העיר מאפשרים לעצמם יותר לבחון את הדברים ולעשות משהו טוב לחיים שלהם, בניגוד לערים אחרות".

מה הנושאים הבולטים בטיפול בעיר?

"יש הרבה נושאים של זוגיות וחיפוש משמעות, בעיקר סביב גילאי ה- 40 פלוס, שמסתכלים אחורה על הבחירות שלהם מול המצב הקיים כיום ורוצים לדעת ולבחון את הדברים לעומק", אומר איל. "לפעמים הם לא כל כך אוהבים את מה שהם רואים ומגלים ולפעמים הם תקועים עם תפיסות עולם מקבעות וקשה להם לצאת מהמצב הזה. בתל אביב למשל, אם נשווה, האוכלוסייה צעירה יותר ולכן נושאי הטיפול סבבו בעיקר בתחום החיפוש העצמי, פיתוח העצמאות, חיפוש זוגיות ראשונה ואפילו מצוקה".

יש יותר נשים או גברים שמגיעים לטיפול?

"האמת שזה חצי חצי. מצאתי כאן בעבודה שלי בעיר, שלגברים מטופלים קל יותר איתי, כפסיכולוג גבר, זה נותן להם מקום לבטא את הרגש. לעולם הרגשי יש חלק גדול ומשמעותי בחיים ואני נותן בקליניקה לגיטימיות להביא לידי ביטוי גם רגשות. כך יוצא שגם גברים, שבדרך כלל לא נפתחים, מרגישים איתי יותר בנוח וזה מרגש בעיני לראות מטופל שמגיע למקומות רגישים יותר, שהוא נפתח והופך רך יותר וזה יכול להיות מישהו שלא הרשה לעצמו להגיד או להרגיש אפילו בעבר, זה מקסים בעיניי".

הוא עבד בעבר גם עם ילדים וגם עם נוער, כיום הטיפול שלו מתרכז בעיקר במבוגרים ומתבגרים סביב גילאי 17-18 והלאה. ישנם מקרים שהוא מטפל גם בילדים, מה זה אומר? הדרכת הורים ולפעמים אחד מההורים ממשיך להיות מטופל בעצמו, אבל זה דורש כמובן בירור והסכמה של שני בני הזוג וכמובן רק לאחר סיום הטיפול בילד.

איזה סוגים של קשיים באים לידי ביטוי במודיעין מתוך הניסיון שלך?

"יש קשת רחבה של מטופלים, יש כאלה עם קשיים נפשיים, חרדות, דיכאון, הפרעות אכילה או פגיעה מינית, יש דברים שצפים תוך כדי טיפול ויש גם הרבה מקרים של אתגרים וקשיים או התלבטויות, אנשים רגילים שצריכים מענה לקושי נפשי שעולה בשלב זה או אחר בחיים. נושא החרדות למשל הוא גם מאוד בולט וכמובן שגם כאן יש חרדה כוללנית ויש פרטנית, הרבה פעמים זה סימפטום שהתחיל במשהו עמוק יותר, מבעיות של זהות פנימית או אישית, תלות ועוד. חשוב לבחון כל מקרה לגופו ולתת מענה גם ולהקל על האדם".

לברוח מקבעונות

הוא רואה בפסיכולוגיה "מסע לחיפוש אותנטיות של האדם". לדבריו תהליך של טיפול מגלה הורדה של מסכות שאנו חובשים ביום יום או דפוסים שאנחנו חיים איתם והם מלווים אותנו במשך שנים ולפעמים תוקעים אותנו במקום.
זיגר: "דפוסי התנהגות מסוימים חוזרים על עצמם ובמקום מסוים גם תוקעים אותנו, מאוד קשה לפרוץ את הדפוס הזה והרבה פעמים אנחנו מעבירים את זה גם לילדים שלנו ולכן חשוב לפתור את העניין ולטפל בו. חלק מהמסע שקורה כאן זה היכולת להיפתח לאפשרויות נוספות, לנקודות מבט נוספות, להתבוננות פנימית ולחיפוש אחר האותנטיות של האדם.
"המטופל מבין פתאם שהוא לא צריך להמשיך לעשות את הדברים כפי שלמד מהוריו או בגלל שכך אמרו לו לעשות כל חייו, אלא מה הוא רוצה לעצמו ואיך הוא רוצה שדברים יראו. הטיפול הוא המקום לעשות פסק זמן מהחיים כדי לראות את אפשרויות הבחירה שלנו, להבין שאנחנו לא חייבים להיות אמא או אבא שלנו, אלא פשוט להיות אנחנו".

אבל לא הכל ורוד?

"נכון, לצד האתגרים והקלים יותר היו בעיר גם לא מעט סיפורים קשים שהגיעו לקליניקה. זה לא שחלילה מדובר במשפחות קשות, אלא אנשים נורמטיביים, בדיוק כמו השכן שגר מולנו, ויש לו שלושה ילדים והוא יוצא בכל בוקר לעבודה והכל נראה תקין, יתכן שבתוך עולמו מתחוללות סערות נפשיות קשות. זה מאוד מרגש אותי שאדם מביא אלי את עולמו הרגשי ואת הקשיים שלו אבל מצד שני מדובר בהמון אחריות, בעיקר בטיפול באנשים עם מצוקה גדולה או נטייה לאובדנות, לא קל להם אבל זה חשוב ואפשרי וזה מעניק סיפוק גדול לעזור לאנשים הללו. מה שכן, כיום יש לאנשים יותר פתיחות ומודעות לטיפול וזה חשוב ואני מקווה שיותר ויותר אנשים יאפשרו לעצמם את המתנה הזו".

ומה עם הסטיגמה?

"פה ושם עדיין קיימת הסטיגמה 'מה זה אומר עלי אם אני הולך לפסיכולוג, האם אני משוגע?'. באותה מידה, הרבה פעמים להורים קל יותר לקחת את הילדים לטיפול אבל את עצמם לא כך שהסטיגמה לא התמוססה לגמרי. לכן חשוב שכל אדם שמתמודד עם קושי נפשי, ידע שזה לא אומר שאתה משוגע אם אתה הולך לפסיכולוג, זה רק אומר שיש לך קשיים ואתה רוצה חיים יותר טובים ולכן אתה פונה לעזרה מקצועית וזה לגיטימי".
זיגר מצין כי הלוואי וכל אחד היה יכול לאפשר לעצמו ללכת לטיפול, "זו מתנה אמיתית. גם אנחנו הפסיכולוגים אגב, הולכים בעצמנו לטיפול. זה בדיוק כמו בכל תחום אחר בחיים, כשצריכים בעל מקצוע כדי לפתור בעיה, או צריכים רופא הרי פונים למי שמתמחה, נכון? אז מדוע כשמדובר בנפש שלכם, בדבר החשוב הזה, אתם חוששים ללכת למומחה?"

עניין של אחריות

יש במודיעין מגוון רחב מאוד של מטפלים ומאמנים אישיים ורבים מעדיפים לעיתים פתרון קצר או סדנא כדי להתמודד עם קשיים. זיגר טוען כי אינו פוסל פניה למאמנים ויועצים כאלו או אחרים אבל לדבריו חשוב לדעת מהי הבעיה איתה פונה לקוח לעזרה ועד כמה האדם שמולו מסוגל לתת לו את המענה המתאים.

זיגר: "מדובר כאן באחריות גבוהה מאוד, בחיים של אנשים ואם מדובר בקושי נפשי, פסיכולוג קליני מוסמך לטפל. בנפש צריך לטפל אחרת – זה לא כמו ייעוץ עסקי או כלכלי, אי אפשר פשוט לקבל 10 משימות ולבצע אותם ואז אתה מאושר, זה לא עובד ככה. בנוסף, יש הבדל עצום ומשמעותי בכל הקשור לזמן ההכשרה. פסיכולוג קליני עובר 9 שנות הכשרה, 4 שנות התמחות וכן בחינת התמחות וכמובן יש לו רישיון של משרד הבריאות לעסוק במקצוע. לעומת זאת, מאמנים ויועצים עוברים הכשרות קצרות, לפעמים אפילו 3 חודשים בלבד או שנה ולכן כשאתה מגיע לפסיכולוג אתה יודע שאתה בידיים המקצועיות ביותר שיש".

הוא מציין כי גם האוריינטציה של המאמנים יכולה להיות שונה, "הם יותר בוחנים את המחשבות ואת הדרך בה זה מתכתב עם המציאות וזה בהחלט דבר חשוב אבל, זו לא כל התמונה. יש המון קשיים רגשיים ולכן פסיכולוג מתייחס למכלול הדברים ונדרש כאן לא רק היגיון אלא המון רגישות, ניסיון ומקצועיות כדי לראות את המצוקה של האדם ואת הקושי שלו".

ומה השוני בתהליך הפסיכולוגי?

"קודם כל המטופל רואה את הדברים בעיניים שלו, מנוקדת המבט שלו, ולא שלי כמטפל. תחשבו על זה כך, שיש לכם הפסקה אמיתית של 50 דקות מהחיים, בה אתם בוחנים יחד עם הפסיכולוג, בצורה לא שיפוטית, את המחשבות, ההתנהלות, החיים והרגשות שלכם והכי חשוב, שכל זה נעשה מתוך נקודת המבט שלכם.

למה זה כל כך חשוב?

"החשיבות בראיית הדברים מנוקדת מבטו של המטופל היא עצומה וחשובה מאוד בתהליך. בנוסף, המטפל לא יכול להכניס את השקפת עולמו מפני שמה שמתאים לו, לא בהכרח מתאים לאחר ולכן גם אין טיפול שהוא דומה לשני. כל טיפול הוא מפגש בין אישי, אנושי וחשוב שזה יתקיים ברגישות ואמפטיה ומתוך התאמה אישית למה שהמטופל צריך כי כל אדם הוא יחדי ומיוחד וכל טיפול שונה וייחודי ומותאם אישית. זו בעיני אמנות – זה היופי במקצוע".

לא מהמהנהנים

זיגר מספר כי בתחילה, לרוב פונים אליו בשיחת טלפון מקדימה, בה הוא מברר את הרקע ומהות הפניה, מבין את הצורך של המטופל ועל פי נתונים אלו הוא מחליט על קביעת פגישה. הפגישה הראשונה היא תמיד ארוכה יותר הנקראת "אינטייק" והיא חיונית מאוד לתהליך. בשיחה זו הוא שומע את האדם שמולו, מהם קורות חייו, מהם הקשיים שלו, מה ההתלבטויות שלו, מה הצורך שלו ועוד ואז מתחיל בבירור המקור לקשיים. בסוף הפגישה הראשונה המטופל כבר מקבל הערכה ראשונית של זיגר על דרך העבודה המומלצת ועל תכנית הטיפול, "כך ששום דבר לא נשאר באוויר והמטופל יודע מה עומד לפניו ולקראתו"" הוא מציין.
"חשוב לציין", אומר זיגר, "שאני פסיכולוג אקטיבי. אני לא מאלו שמהנהנים, אני מביע את מה שאני חושב ואני משתתף פעיל בשיחה".

כל טיפול הינו תהליך, גם במסגרת הפרטית וגם בציבורית רק צריך לקחת בחשבון שמספר הפגישות יכול להיות קצר יותר בגלל ענייני תקציב. בנוסף, אם נתייחס לרפורמה בבריאות הנפש שהחלה לפני כשנה וחצי, ההבדל הוא גם ברישום ההיסטורי. היום כדי לקבל שירות פסיכולוגי מקופ"ח, צריכה להיות אבחנה פסיכיאטרית וזה מידע שנרשם בתיק.

כמה זמן אורך תהליך פסיכולוגי?

"זה מאוד אישי ותלוי מקרה. יש טיפולים של מספר חודשים ויש כאלה של שנה ויותר, יש מטופלים שעוצרים באמצע ובוחנים את הנושא ואת המקום שלהם. גם תהליך הפרידה מטיפול הוא הדרגתי ונעשה ברגישות רבה מפני שיש קושי בפרידה. לפעמים יש צורך למטופל צריך אפשר לחזור מדי פעם לשיחות ולייעוץ וזה לגיטימי".

מה צופן לנו העתיד?

"כבר היום יש שינוי בגישה לטיפול ואני מקווה שיהיה שינוי נוסף גם בעתיד, שיותר ויותר אנשים יבינו שלקבל טיפול זה לא אומר שהם לא בסדר אלא להיפך, שהם מבינים שמותר להם לשאוף לחיים טובים יותר, שיש להם לגיטימציה לבטא רגשות ושיש מקום לשינוי ויציאה מדפוסים מקובעים", אומר איל. "ככל שיעבור הזמן אני מאמין שאנשים ירגישו שמותר להם ואפילו מגיע להם לקבל את זה, זו מתנה שהם צריכים לפרגן לעצמם ואני מאמין שההתפתחות תהיה חיובית.

האם לדעתך הטכנולוגיה תחליף מפגשים כאלה בין פסיכולוג למטופל?

"לא ממש. הטכנולוגיה יכולה לעזור, כמו למשל מטופל שהתחיל תהליך ובאמצע נאלץ לעבור לעבוד בחו"ל אז אפשר עדיין לקיים מפגשים בסקייפ, אבל אלו מקרים בודדים שבהם כבר נוצר קשר אישי ושיח עם המטפל ויש היכרות. זה לא יכול לקרות בהתחלה. חשוב לציין שדרוש לנו קשר בין אישי ואמיתי, לעומת העולם הטכנולוגי שמסתכם כיום ב-5 סוגי אימוג'י ובשיח שטחי , אדם צריך להרגיש מסופק ושטוב לו. פרויד אמר "עבודה ואהבה" והכוונה היא לתעסוקה מספקת, ואהבה במובן של קשרים בין אישיים עמוקים ומעשירים. הטכנולוגיה חשובה אבל היא לא תחליף קשר אישי".

זיגר מציין כי אגב גישות, לו חשובה אותנטיות ורגש ולכן הגישה שמבוססת על קשר בין אישי היא זו שמניעה אותו. "יש מומחים שמעדיפים גישה שכלתנית או מרוחקת יותר וחשוב לזכור שזו לא רק תובנה מילולית אלא בסופו של דבר מה שמתרחש בחדש ביני לבין המטופל זה מה שחשוב. הקשר הטיפולי והמפגש הבין אישי בין מטופל לפסיכולוג הוא זה שיוצר את השינוי ואין תחליף לכך".